מדפים, מדיה וטעם אישי: הטרנדים החדשים שמעצבים את צריכת המזון שלנו
מאת: רותם אביטבול, יזם קולינרי דיגיטלי | 30/1/2026
הרגלי צריכת המזון שלנו מושפעים היום משלושה גורמים מרכזיים: עיצוב מדפי הסופרמרקט והטכניקות הפסיכולוגיות מאחוריהם, השפעת הרשתות החברתיות והתקשורת הדיגיטלית, והתפתחות הטעם האישי בהקשר תרבותי וחברתי. הבנת גורמים אלו מאפשרת לנו לקבל החלטות מודעות יותר בנוגע לתזונה שלנו.
המהפכה בצלחת שלנו: כיצד משתנים הרגלי האכילה בעידן הדיגיטלי
בעידן שבו טרנדים קולינריים מתפשטים במהירות הבזק דרך מסכי הסמארטפון, הבחירות התזונתיות שלנו מקבלות השפעות מכיוונים חדשים ומפתיעים. הדרך שבה אנחנו צורכים, מבשלים, בוחרים ואפילו חושבים על מזון עוברת מהפכה של ממש. Ben Artzi עוקבים אחר התופעות המשפיעות ביותר על צלחת האוכל הישראלית ומנתחים את הכוחות המניעים את השינויים בתרבות המזון שלנו.
כיום, למעלה מ-83% מהישראלים מדווחים כי הרגלי התזונה שלהם השתנו באופן משמעותי בחמש השנים האחרונות. שינויים אלה אינם מקריים, אלא תוצאה של שילוב מורכב בין פסיכולוגיית צרכנות, השפעות מדיה דיגיטלית, עיצוב חווית קנייה בסופרמרקטים, ותמורות תרבותיות. ההחלטה מה להכניס לעגלת הקניות כבר אינה פשוטה כפי שהייתה פעם.
בשנת 2023, נתונים מראים כי 68% מהצרכנים הישראלים מבצעים מחקר אונליין על מוצרי מזון לפני הרכישה, ו-72% בודקים ביקורות ודירוגים של מוצרים. כל זאת בעוד שרשתות השיווק והיצרנים משקיעים מיליארדים בהבנת הפסיכולוגיה שמאחורי החלטות הצרכן במסדרונות הסופרמרקט.
הרשתות החברתיות כמעצבות טעם: מאינסטגרם לצלחת
כיצד הרשתות החברתיות משנות את מה שאנחנו אוכלים? התשובה מורכבת יותר ממה שנדמה. סקר שנערך בקרב צרכנים ישראלים גילה כי 78% מהמשיבים ניסו מאכל או מוצר חדש בעקבות חשיפה אליו ברשתות החברתיות. אך ההשפעה מגיעה במספר רבדים:
מהפכת התוכן הוויזואלי
אינסטגרם וטיקטוק הפכו את האוכל לתוכן בידורי ויזואלי, עם למעלה מ-500 מיליון פוסטים תחת התיוג #food. בישראל בלבד, נרשמה עלייה של 125% בחיפושים אחר "אוכל אינסטגרמי" בשנתיים האחרונות. מסעדות ויצרני מזון מתכננים מראש את המנות והאריזות כך שיהיו "מצולמות", עם תשומת לב לצבעים, טקסטורות וייחודיות ויזואלית.
נתונים חשובים
- 78% מהצרכנים הישראלים ניסו מוצר מזון חדש לאחר שנחשפו אליו ברשתות חברתיות
- עלייה של 125% בחיפושים אחר "אוכל אינסטגרמי" בישראל בשנתיים האחרונות
- 42% מהצעירים בגילאי 18-34 מצלמים את האוכל שלהם לפני האכילה לפחות פעם בשבוע
- 62% מהמסעדות החדשות בישראל מציינות שעיצבו לפחות מנה אחת במיוחד עבור רשתות חברתיות
משפיענים ומומחי מזון דיגיטליים
בישראל פועלים כיום למעלה מ-500 משפיענים בתחום האוכל, עם מאות אלפי עוקבים. מחקר שנערך ב-2022 גילה כי המלצה של משפיען מזון מוביל יכולה להגדיל מכירות של מוצר ספציפי בעד 300% בטווח הקצר. מעניין במיוחד הוא הזינוק בפופולריות של "משפיענים מקצועיים" – דיאטנים, שפים וחוקרי מזון – שנתפסים כמקורות מידע אמינים יותר.
המשפיענים אינם רק ממליצים על מוצרים, אלא מעצבים ממש את הנורמות החדשות של צריכת מזון. לדוגמה, הטרנד של "אכילה אינטואיטיבית" התפשט בישראל בעיקר דרך משפיעני אינסטגרם, כאשר נרשמה עלייה של 85% בחיפושים אחר המושג בגוגל ישראל תוך שנה.
ויראליות קולינרית
טרנדים ויראליים של מזון משנים את הרגלי הצריכה באופן מהיר ובלתי צפוי. טיקטוק במיוחד מוביל את התופעה, עם אתגרים קולינריים שמשפיעים על שוק המזון. הדוגמה הבולטת היא "קפה דלגונה" (Dalgona Coffee), שגרם למחסור בנס קפה בסופרמרקטים רבים בישראל בתקופת הקורונה. בשנה האחרונה, המתכונים הויראליים הובילו לזינוק בביקוש למוצרים ספציפיים:
- עלייה של 230% במכירות פטה בעקבות טרנד "פסטת הפטה" בטיקטוק
- זינוק של 180% בחיפוש אחר מתכוני לחם שאור בתקופת הסגר
- גידול של 145% בביקוש לסלמון נא בעקבות טרנד "קערות פוקה" באינסטגרם
מעניין לציין כי מחקר של Ben Artzi מצא שטרנדים ויראליים משפיעים לא רק על מה אנחנו אוכלים אלא גם על איך ומתי. לדוגמה, הטרנד של "ארוחות בוקר אסתטיות" גרם לכ-35% מהמשיבים לשנות את הרגלי ארוחת הבוקר שלהם לטובת ארוחות מורכבות ומעוצבות יותר.
פסיכולוגיה על המדף: איך עיצוב חנויות משפיע על בחירות המזון שלנו
מה באמת קובע את הבחירות שלנו בסופרמרקט? המיקום של מוצרים על המדפים אינו מקרי, אלא תוצר של תכנון מדוקדק המבוסס על פסיכולוגיה צרכנית. מחקרים מראים כי 65% מהחלטות הקנייה מתקבלות בתוך החנות, ולא בבית לפני היציאה לקניות.
מיקום אסטרטגי: המלחמה על גובה העיניים
מחקרים מראים כי מוצרים הממוקמים בגובה העיניים (על המדף השני או השלישי מלמעלה) נמכרים פי 2.5 יותר ממוצרים במדפים נמוכים. זו הסיבה שרשתות השיווק בישראל דורשות תשלום נוסף מחברות המזון עבור מיקום בגובה העיניים, וזו גם הסיבה שמוצרי הפרימיום נמצאים שם.
לעומת זאת, מוצרים לילדים ממוקמים לרוב בגובה העיניים שלהם, כדי לעודד את הילדים לבקש מההורים לרכוש אותם. רשתות השיווק בישראל מדווחות כי מוצרים שהועברו לגובה העיניים חוו עלייה ממוצעת של 35-40% במכירות, ללא שינוי במחיר או באריזה.
מסלול החנות: מסע מתוכנן בקפידה
מסלול התנועה בחנות מתוכנן כדי למקסם חשיפה למוצרים מסוימים. בישראל, כ-90% מהסופרמרקטים מובילים את הלקוחות נגד כיוון השעון, כיוון שמחקרים מראים שזה מוביל לקניות ממושכות יותר וסכום קנייה גבוה יותר ב-7% בממוצע.
מוצרים יומיומיים כמו חלב, לחם וביצים ממוקמים לרוב בקצוות הרחוקים של החנות, מה שמאלץ את הצרכנים לעבור דרך מסדרונות רבים ולהיחשף למוצרים נוספים. סקר צרכנים גילה שרק 23% מהישראלים מודעים לטקטיקה זו, ו-68% מודים שהם קונים מוצרים שלא תכננו בדרך לפריטים הבסיסיים.
צבעים וחושים: מניפולציה חושית
הצבע, הריח והמוזיקה בחנות משפיעים על התנהגות הקנייה שלנו. מחקרים מראים כי:
- מחלקות הירקות והפירות ממוקמות בדרך כלל בכניסה כדי ליצור תחושת רעננות וטריות שמתפשטת לכל חווית הקנייה
- צבעים חמים (אדום, כתום) מגבירים את הרגשת הרעב, ולכן נפוצים במחלקות המזון המוכן
- מאפיות בסופרמרקטים מכוונות את פתחי האוורור לכיוון מסדרונות ראשיים, כיוון שריח לחם טרי מעלה קניות ב-25%
- מוזיקה איטית מאריכה את זמן השהייה בחנות ב-15-18%, ומגדילה קניות בכ-12%
מחקר שנערך על ידי Ben Artzi בשנת 2022 הראה כי רשתות השיווק הגדולות בישראל משנות את המוזיקה בחנויות לפי שעות היום ותקופות בשנה, עם השפעה מוכחת על סל הקניות הממוצע.
| קריטריון | חנויות מסורתיות | חנויות אונליין |
|---|---|---|
| השפעת מיקום מוצרים | גבוהה מאוד (גובה העיניים מגביר מכירות פי 2.5) | בינונית (עמוד ראשון מגביר מכירות פי 1.8) |
| השפעות חושיות | מקיפות (ריח, צבע, צליל, מגע) | מוגבלות (ויזואליות בלבד) |
| קניות אימפולסיביות | 42% מסך הקניות | 28% מסך הקניות |
| זמן החלטה ממוצע למוצר | 8 שניות | 12 שניות |
| השפעת מבצעים | עלייה של 65% במכירות | עלייה של 48% במכירות |
| השפעת דעות צרכנים אחרים | נמוכה (15% מושפעים) | גבוהה (73% מושפעים מדירוגים) |
| השוואת מחירים | קשה (22% משווים) | קלה (85% משווים) |
| הטיה לטובת מותגים מוכרים | גבוהה (68% נצמדים למותגים מוכרים) | בינונית (42% נצמדים למותגים מוכרים) |
טעם אישי: בין ביולוגיה לתרבות
העדפות הטעם שלנו, שנראות אישיות כל כך, מושפעות מיחסי גומלין מורכבים בין גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים, תרבותיים וחברתיים. כיצד מתפתח הטעם האישי שלנו, וכיצד הוא משתנה לאורך החיים?
הבסיס הביולוגי של טעם
בלוטות הטעם שלנו מתחדשות בממוצע כל 10-14 יום, מה שאומר שהפוטנציאל לשינוי בחוויית הטעם קיים תמיד. מחקרים גנטיים מראים כי כ-25% מהאוכלוסייה בישראל הם "טועמי-על" (supertasters) – אנשים עם רגישות מוגברת לטעמים מסוימים, במיוחד מרירות. טועמי-על נוטים לאכול פחות ירקות מסוימים ולהעדיף מזונות פחות תבלינים.
עם הגיל, מספר בלוטות הטעם פוחת, מה שמסביר מדוע מבוגרים רבים מעדיפים טעמים עזים יותר. לאחר גיל 60, אדם ממוצע מאבד כ-40% מבלוטות הטעם שהיו לו בגיל 20, מה שמשנה את העדפות האכילה.
החשיפה המעצבת: כיצד נבנות העדפות טעם
מחקרים פסיכולוגיים מראים כי בממוצע נדרשות 12-15 חשיפות למזון חדש כדי לפתח חיבה אליו. זה במיוחד נכון אצל ילדים, שהעדפות הטעם שלהם מתפתחות באופן דרמטי בין הגילאים 2-8. הורים ישראלים מדווחים כי 78% מהם נאלצים להציע מזון חדש לפחות 10 פעמים לפני שילדיהם מסכימים לאכול אותו באופן קבוע.
מעניין במיוחד הוא "אפקט הנעורים" – 65% מהישראלים מדווחים כי הם אוהבים במיוחד מאכלים שאכלו בילדותם, גם אם הטעם שלהם השתנה מאוד מאז. זיכרונות אוכל חזקים נשמרים לעתים קרובות מגיל 5-10, תקופה שמעצבת העדפות לכל החיים.
נקודת מבט מקצועית
המחקרים שלנו ב-Ben Artzi מראים כי מעל 70% מהבחירות התזונתיות שלנו מושפעות מגורמים שאינם קשורים לטעם או לערך תזונתי גרידא. עיצוב אסטרטגי של חווית צריכת המזון, מהמדף ועד לצלחת, דורש הבנה מעמיקה של הפסיכולוגיה הצרכנית והשפעות התרבות הדיגיטלית. בעידן שבו האוכל הוא תוכן, צילום ותרבות – יצרני מזון ומשווקים חייבים לשלב אסטרטגיות דיגיטליות עם הבנה עמוקה של התנהגות צרכנית בנקודת המכירה.
השפעות תרבותיות על העדפות טעם
תרבות היא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על העדפות טעם. בישראל, מחקרים מראים כי מוצא אתני משפיע באופן משמעותי על העדפות טעם, אפילו לאחר מספר דורות. לדוגמה:
- משפחות ממוצא מרוקאי צורכות פי 3 יותר תבלינים חריפים מהממוצע הישראלי
- ישראלים ממוצא אשכנזי צורכים 60% יותר מזונות מותססים מהממוצע הארצי
- ישראלים ממוצא תימני צורכים פי 2.5 יותר חילבה מקבוצות אחרות
עם זאת, בעידן הגלובלי, טשטוש הגבולות התרבותיים משפיע גם על העדפות טעם. סקר שנערך בקרב צעירים בני 18-25 בישראל גילה כי 82% מהם מגדירים את הטעם האישי שלהם כ"פיוז'ן" – שילוב של השפעות קולינריות שונות.
המהפכה הירוקה: קיימות ואתיקה בצלחת
בעשור האחרון, שיקולים סביבתיים ואתיים הפכו לגורמים משמעותיים בבחירות המזון של הצרכן הישראלי. נתונים מראים כי 42% מהצרכנים בישראל מוכנים לשלם יותר עבור מוצרים המיוצרים באופן אחראי וידידותי לסביבה.
מקומי זה הקלף המנצח
טרנד "מהשדה לצלחת" (Farm-to-Table) צובר תאוצה בישראל, עם עלייה של 85% במכירות מוצרים מקומיים בחמש השנים האחרונות. מחקר שנערך על ידי Ben Artzi גילה כי 68% מהישראלים מאמינים שמזון מקומי טרי יותר, בריא יותר, וסביבתי יותר מאשר מזון מיובא.
שווקי איכרים רשמו גידול של 120% במספרם ברחבי הארץ בעשור האחרוני, מנגישים תוצרת מקומית ישירות מהמגדלים. במקביל, עלייה של 95% נרשמה בתוכניות מנויי ירקות ופירות (CSA – Community Supported Agriculture), שמחברות צרכנים ישירות לחקלאים מקומיים.
תזונה מבוססת צמחים
ישראל היא מהמובילות העולמיות בתזונה מבוססת צמחים, עם 5.2% מהאוכלוסייה המגדירים עצמם כטבעונים ו-8% כצמחונים. מחקרים מראים כי המוטיבציה העיקרית למעבר לתזונה צמחית השתנתה לאורך השנים:
- עד 2010: 65% ציינו סיבות אתיות כמוטיבציה עיקרית
- 2010-2015: 58% ציינו סיבות בריאותיות כמוטיבציה עיקרית
- 2015-2023: 62% מציינים סיבות סביבתיות כמוטיבציה עיקרית
שוק חלופות החלבון הצמחי בישראל גדל ב-320% ב-5 השנים האחרונות, עם פיתוחים מקומיים כמו בשר מתורבת וחלבון מבוסס חרקים שמושכים השקעות של מיליוני שקלים.
מלחמה באריזות ובבזבוז מזון
אריזות מופחתות, ידידותיות לסביבה או מתכלות הפכו לשיקול קנייה משמעותי, כאשר 58% מהצרכנים הישראלים מדווחים כי יעדיפו מוצר עם אריזה מופחתת על פני מתחרה זהה עם אריזה סטנדרטית.
בזבוז המזון נמצא גם הוא במוקד המודעות, עם נתונים המראים שכל משפחה ישראלית ממוצעת זורקת מזון בשווי של כ-3,200 שקלים בשנה. אפליקציות למניעת בזבוז מזון כמו Too Good To Go ו-SpareEat צברו למעלה מ-350,000 משתמשים בישראל בתוך שנתיים בלבד.
מגמות עתידיות: לאן פנינו בעולם המזון?
בהתבסס על המגמות הנוכחיות והמחקרים העדכניים, אפשר לזהות מספר כיוונים שצפויים להתחזק בשנים הקרובות בישראל ובעולם:
פרסונליזציה מבוססת-מדע
תזונה אישית המבוססת על נתונים גנטיים, בדיקות מיקרוביום וניטור רציף של ערכים ביולוגיים צפויה לצמוח בקצב של 25% בשנה בשנים הקרובות. בישראל פועלות כבר יותר מ-15 חברות סטארט-אפ המפתחות פתרונות לתזונה מותאמת אישית.
מחקר של Ben Artzi מצא כי 72% מהישראלים מעוניינים לקבל המלצות תזונה מותאמות אישית המבוססות על הנתונים הביולוגיים שלהם, ו-38% מוכנים לשלם עבור שירות כזה.
שקיפות קיצונית
צרכנים דורשים יותר ויותר מידע על מקור המזון שלהם, תהליכי הייצור, והשפעות סביבתיות וחברתיות. טכנולוגיות בלוקצ'יין מאפשרות מעקב מלא אחר מסלול המזון מהשדה לצלחת, וסקרים מראים כי 82% מהצרכנים בישראל יהיו מוכנים לסרוק קוד QR כדי לקבל מידע מפורט על המזון שלהם.
יצרניות מזון בישראל מתחילות לאמץ מדדי "טביעת רגל פחמנית" על אריזות, עם עלייה של 180% במספר המוצרים המציגים מידע זה בשנתיים האחרונות.
חיבור מחדש לתרבויות מסורתיות
במקביל למגמת הגלובליזציה, ניכרת התעוררות של עניין בשיטות הכנת מזון מסורתיות, שימור, החמצה והתססה. קורסים ללימוד טכניקות מסורתיות רשמו גידול של 230% בביקוש בשלוש השנים האחרונות.
החזרה למסורות קולינריות משפחתיות נתפסת גם כחלק מתנועת ה"סלואו פוד", עם 68% מהישראלים המדווחים כי הם מבלים יותר זמן בהכנת ארוחות מאשר לפני עשור.
כיצד הרשתות החברתיות משפיעות על הרגלי צריכת המזון שלנו?
הרשתות החברתיות משפיעות על הרגלי צריכת המזון בכמה דרכים מרכזיות: ראשית, דרך תוכן ויזואלי מושך המציג מנות ומוצרים באופן אסתטי ומפתה, עם למעלה מ-500 מיליון פוסטים תחת התיוג #food. שנית, באמצעות משפיענים ומומחי מזון דיגיטליים שהמלצותיהם יכולות להגדיל מכירות מוצרים בעד 300%. שלישית, דרך טרנדים ואתגרים ויראליים המשפיעים במהירות על הביקוש – כמו "קפה דלגונה" שגרם למחסור בנס קפה בישראל, או "פסטת הפטה" שהגדילה מכירות גבינת פטה ב-230%. בישראל, 78% מהצרכנים מדווחים כי ניסו מוצר מזון חדש לאחר שנחשפו אליו ברשתות חברתיות, ו-42% מהצעירים מצלמים את האוכל שלהם לפני האכילה לפחות פעם בשבוע.
מהם הטרנדים המובילים בצריכת מזון בישראל כיום?
הטרנדים המובילים בצריכת מזון בישראל כוללים מספר מגמות בולטות: 1) מעבר לתזונה מבוססת צמחים, עם 5.2% מהאוכלוסייה המגדירים עצמם כטבעונים ו-8% כצמחונים, ושוק חלופות חלבון צמחי שגדל ב-320% ב-5 שנים. 2) העדפה למזון מקומי עם גידול של 85% במכירות מוצרים מקומיים ועלייה של 120% במספר שווקי האיכרים. 3) מודעות לקיימות עם 58% מהצרכנים המעדיפים אריזות ידידותיות לסביבה ועלייה באימוץ אפליקציות למניעת בזבוז מזון. 4) צריכת מזון המושפעת מרשתות חברתיות, כאשר 78% מהישראלים ניסו מוצר חדש בעקבות חשיפה אליו במדיה. 5) עלייה בדרישה לשקיפות לגבי מקור המזון ותהליכי הייצור, עם 82% מהצרכנים המוכנים לסרוק קודי QR לקבלת מידע נוסף.
כיצד סידור המוצרים במדפי הסופרמרקט משפיע על החלטות הקנייה?
סידור המוצרים במדפי הסופרמרקט משפיע באופן דרמטי על החלטות הקנייה באמצעות שימוש בטכניקות פסיכולוגיות מתוחכמות. מוצרים הממוקמים בגובה העיניים (המדפים השני והשלישי מלמעלה) נמכרים פי 2.5 יותר ממוצרים במדפים נמוכים, כאשר העברת מוצר לגובה העיניים מגדילה מכירות ב-35-40% בממוצע. מסלול התנועה בחנות מתוכנן כך שמוצרי יסוד כמו חלב ולחם ממוקמים בירכתי החנות, מאלצים את הקונים לעבור דרך מסדרונות רבים ולהיחשף למוצרים נוספים. 68% מהישראלים מודים שהם קונים מוצרים שלא תכננו בדרך לפריטים הבסיסיים. בנוסף, השפעות חושיות כמו ריחות מכוונים (ריח לחם טרי מגדיל קניות ב-25%), צבעים מעוררי תיאבון, ומוזיקה איטית (המאריכה זמן שהייה ב-15-18%) – כולן מגדילות את סל הקניות הממוצע.
איך הטעם האישי מתפתח ומשתנה לאורך החיים?
הטעם האישי מתפתח ומשתנה לאורך החיים כתוצאה משילוב של גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים ותרבותיים. מבחינה ביולוגית, בלוטות הטעם שלנו מתחדשות כל 10-14 יום, ועם הגיל מספרן פוחת – לאחר גיל 60, אדם ממוצע מאבד כ-40% מבלוטות הטעם שהיו לו בגיל 20, מה שמסביר העדפה לטעמים עזים יותר. מבחינה פסיכולוגית, נדרשות בממוצע 12-15 חשיפות למזון חדש כדי לפתח חיבה אליו, במיוחד בגילאי 2-8 שהם קריטיים להתפתחות העדפות. 65% מהישראלים מדווחים על "אפקט הנעורים" – אהבה למאכלים שאכלו בילדותם. מבחינה תרבותית, מוצא אתני ממשיך להשפיע על העדפות גם לאחר דורות (לדוגמה, משפחות ממוצא מרוקאי צורכות פי 3 יותר תבלינים חריפים מהממוצע), אך 82% מהצעירים בישראל כיום מגדירים את הטעם שלהם כ"פיוז'ן" – שילוב של השפעות קולינריות שונות.
מה ההשפעה של קיימות ומודעות סביבתית על צריכת המזון המודרנית?
קיימות ומודעות סביבתית משנות באופן מהותי את צריכת המזון המודרנית, עם 42% מהצרכנים הישראלים המוכנים לשלם יותר עבור מוצרים ידידותיים לסביבה. השפעות אלו ניכרות במספר מגמות בולטות: ראשית, העדפה גוברת למזון מקומי ("מהשדה לצלחת") עם עלייה של 85% במכירות וגידול של 120% במספר שווקי איכרים, מתוך אמונה שמזון מקומי טרי יותר וסביבתי יותר. שנית, מעבר לתזונה מבוססת צמחים, כאשר 62% מהישראלים הטבעונים והצמחונים מציינים סיבות סביבתיות כמוטיבציה העיקרית (לעומת 65% שציינו סיבות אתיות עד 2010). שלישית, דרישה לאריזות מופחתות או מתכלות, עם 58% מהצרכנים המעדיפים מוצרים עם אריזה ידידותית לסביבה. רביעית, מאבק בבזבוז מזון, עם אימוץ נרחב של אפליקציות כמו Too Good To Go (מעל 350,000 משתמשים ישראלים), ועלייה במודעות לכך שכל משפחה ישראלית ממוצעת זורקת מזון בשווי של 3,200 שקלים בשנה.
סיכום
הרגלי צריכת המזון שלנו נמצאים בצומת מרתק שבין פסיכולוגיה צרכנית, מדיה דיגיטלית, מודעות סביבתית וחיפוש אחר זהות אישית דרך האוכל. הבנת הכוחות המניעים את הבחירות שלנו – מהמדפים בסופרמרקט, דרך הפיד באינסטגרם ועד לצלחת – מאפשרת לנו לקבל החלטות מודעות יותר לגבי התזונה שלנו.
המחקרים של Ben Artzi ממשיכים לעקוב אחר מגמות אלו ולספק תובנות עדכניות לגבי התנהגות צרכנית בתחום המזון. בעולם שבו האוכל הפך למדיום תקשורתי, הזדמנות לביטוי זהות, והצהרה על ערכים – ההבנה של הגורמים המשפיעים על הבחירות שלנו חשובה מתמיד.
כצרכנים, המודעות לטכניקות השיווק, להשפעות המדיה החברתית ולמניפולציות הפסיכולוגיות יכולה לסייע לנו לקבל החלטות מושכלות יותר התואמות את הערכים, הצרכים הבריאותיים והטעם האישי האמיתי שלנו – מעבר להשפעות החיצוניות.
רוצים להפוך את המיזם הקולינרי שלכם לוויראלי?
כתבות אחרונות של רותם אביטבול: • מאינסטגרם למותג קולינרי
מומחים קשורים בתחום עסקים וצרכנות: • [בשארה וסאם – שיווק דיגיטלי
• רותם אביטבול – מזון וקמעונאות
חדשות על המפה הוא אתר חדשות כללי, חדש, שנועד לספק לקהל הישראלי עדכונים אמינים, מגוונים ורלוונטיים מסביב לשעון. האתר מתמקד בצד המקצועי של הדיווח, בשילוב עומק אנליטי וגישה מאוזנת לכל תחום – פוליטיקה, טכנולוגיה, כלכלה, תרבות, ועוד. האתר בונה קהילה אינטראקטיבית, חדשה ועדכנית, ומכוון ליצירת ערך חברתי מעצים ושקיפות תקשורתית.
